בר כליפה ואח' נ' מטאדור עיצובים באלומיניום בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 12/12/13, לפיו התקבלה תביעתם של התובעים והנתבעת חוייבה לשלם סך של 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן חוייבה הנתבעת, לשלם לתובעים סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת הגישה בקשה, אשר לא נתמכה בתצהיר, וטענה כי כלל לא ידעה על ההליך המתנהל כנגדה, כי לא קיבלה מעולם את כתב התביעה ומשכך אף לא התגוננה.

עוד טענה, כי עוד ממזמן התקשרה אליה התובעת 2 וטענה כי נמצאת היא ליד ביתה ומשאירה "חומר" בתיבת הדואר, אך, לטענת הנתבעת, לא נתקבל בידה מעולם כתב התביעה.

מתגובת התובעים לבקשה, שבים הם וטוענים בפני בית המשפט כי הנתבעת אינה דוברת אמת, וכי לטענתם, שוחחו הם עם בעלת הנתבעת, גב' דקלה פרץ, בטלפון אשר טענה כי אינה נמצאת בביתה והוראתה הושאר כתב התביעה בתיבת הדואר, ואף צרפו תמונות להוכחת טענתם זו.
לטענתם, נראה כי כל דברי הדואר שנשלחו לנתבעת לא נדרשו מתוך בחירה, תוך שמדגישים הם כי מכתב רשום בעניין, אשר נשלח לנתבעת בחודש נובמבר 2012 כן נדרש. לגישת התובעים, אין להתחשב בטענות הנתבעת בבקשתה לביטול, מאחר וקיימת תחושה של זלזול, הן בתובעים והן בבית המשפט.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין. יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גמישה, על מנת לאפשר למבקש את בירור התובענה לגופה.

לטענת הנתבעת, פסק הדין הומצא לה רק ביום 6/1/14 ומשכך הנתבעת הגישה הבקשה לביטול פסק הדין, במתחם הזמנים המותר בחוק.

עיון במערכת בתי המשפט מעלה כי נמסרה לנתבעת הודעה על קיומה של התביעה ועל החלטת בית המשפט בדבר הגשת כתב הגנה. באשר לדיון במסגרתו ניתן פסק הדין נשוא בקשה זו אישור המסירה אינו מלא שכן הוא חזר מהסיבה "לא ידוע".

לאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים ואת נסיבות העניין, ולו מחמת הספק, אני סבורה שיש לאפשר לנתבעת, להוכיח את טענותיה בבית המשפט ולאפשר לה את יומה.

פסק הדין שניתן מיום 12/12/13 מבוטל בזאת, וזאת כפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעים בסך של 500 ₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 2/2/14.

למען הסר ספק, מובהר בזאת כי פסק הדין יבוטל רק באם תפקיד הנתבעת עד ליום 2/2/14 את ההוצאות שפסקתי, לטובת התובעים. ככל שהנתבעת תפקיד את סכום הכסף שקבעתי עד ליום 2/2/14 יבוטל פסק הדין והתיק ויקבע בשנית להוכחות ועל הנתבעת יהא להגיש את כתב הגנתה עד ליום 17/2/14. באם הנתבעת לא תפעל להפקדת ההוצאות שפסקתי, במועד שקבעתי, פסק הדין יוותר על כנו.

ככל שהנתבעת תפקיד את סכום ההוצאות שפסקתי לטובת התובעים, תפעל המזכירות להעברת הכספים לידי התובעים.

המזכירות תודיע ותשלח החלטה זו לצדדים

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.